<h1>תשובות ופסקים לחכמי אשכנז וצרפת סימן קמ"א</h1>
<h2>דף כג.</h2>
תשובה מספר הדינים. הוצרכנו לשאול על היבמה ארוסה, הרי שתפס אביה בנכסי המת ואמר לירד עליהם מחמת כתובת בתו שעודה נערה. והיבם מערער לומר אין לה כתובה שהיא ארוסה, אומר לו האב חלוץ וקח את הכל, אבל לייבם איני שומע שאינו הגון, והיבם מתאמץ עד שיתן לו ממון הרבה. כך נ"ל ארוסה אע"פ שכתב לה כתובה, שהלכה למעשה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה, וה"מ תוספת אבל מאתן זוזי דחזו לה מדאורית' בין לרבנן בין לר' אלעזר בן עזריה [כתובות מ"ז ע"ב], ואע"ג דלא כתב לה דמלוה הכתובה בתורה ככתובה בשטר דמיא, ומשעת קידושין זכה בהן האב כדתנ' [שם מ"ו ע"ב] האב זכאי בבתו וכו', וקיימ' לן כר' מאיר דאמר [ב"ב קמ"ה ע"א] קידושין לטיבועין ניתנו, וגבי כתובה תנן בפ' נערה [כתובות מ"ג ע"ב], המארס את בתו וגירשה וכו'. ולהוציא מיד האב המותר אין נזקקין ב"ד, כיון דטעין חלוץ וקח את הכל אין כאן גזל, על כגון זה נאמר [תהלים י"ח] עם עקש תתפתל, והרי הוא מתעקש בלא דין תורה, דמצות חליצה עליה רמיא מדאורית'. וא"ת בדידיה תליה רחמנא [דברים כ"ה] אם לא יחפוץ האיש הא חפץ מייבם, והרי רוצה לייבם, כיון דאינו מקובל עליה לא כייפינן לה, דהכי פסק רב יהודאי גאון דוכרנ' לטב, יבמה דאמרה לא ניח' לי ליבומ' להאי, אינו מייבמה בעל כרחה, דאמ' רב ששת א"ר אלעזר [יבמות ד' ע"א] מנין שנפלה לפני מוכה שחין וכו', והאי כמוכה שחין דמי לה, ועוד משנה שלימה בידינו [כתובות ע"ז ע"א], מעשה בציידן באחד שמת והיה לו אח בורסי וכו', ובפ' אע"פ [שם ס"ד ע"א], תבע לייבם אין נזקקין לו, לחלוץ נזקקי' לו כמשנה אחרונה. וכיון דחזי אבי היבמה דרמי עלה כאריא ארבא, כל תצדקי דאיפשר למיעבד עביד עד דקאי בשורת הדין. ולמיכפייה אי איפשר לו שחליצת מעושה פסולה, אלא באין עליו בעקיפין ומטעין אותו.
